רש"י על ברכות י״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ברכות י״ב ע״ב:א׳ רש"י על ברכות י״ב ע״ב:ה׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

461 כי הואיל והקב"ה הוא המלך מצד האמת, לכך כל משפטיו הם צודקים, כי משלי כט, ד "המלך במשפט יעמיד ארץ", וכן נאמר תהלים קכב, ה "כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד". ורש"י ברכות יב: כתב: "המלך הקדוש - לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם". ובגבורות ה' פכ"ט תקו: כתב: "כח השופט הוא למלך המשיח, שיהיה מלך, ושייך לו המשפט". ובתפארת ישראל פמ"ו תשיג: כתב: "המשפט הוא שייך למלכות". ובנצח ישראל פ"מ תשח: כתב: "כי המלך הוא מיוחד... שהוא מנהיג את העם, ועושה להם משפט". ובנתיב הדין פ"א א, קפח: כתב: "ויש לפרש כי הכסא שייך בו משפט, ודבר זה ידוע כי אין דבר מתיחס למשפט כמו הכסא. ולפיכך כאשר עלה שלמה בכסא היה מכריז דברים טז, יט 'לא תטה משפט' דב"ר ה, ו, אם ירצה לשבת על הכסא, ויהיה כסא שלו כסא קיים... כי אין כסא מלכות רק המשפט, דכתיב משלי כט, ד 'מלך במשפט יעמיד ארץ'... מפני שהוא מלך יש לעשות משפט לבריות, כי זהו מלכותו". ובח"א לסנהדרין ז: ג, קלג: כתב: "אי אפשר שיבא המשפט רק ממי שהוא כמו מלך שאינו חסר, כי אם הוא חסר אין ספק שהמשפט הבא ממנו ג"כ חסר, ואין זה משפט גמור. ולפיכך מחויב שיהיה הדיין כמו מלך שאינו חסר, והמשפט שלם ולא חסר". ובדרשה לשבת תשובה עב: כתב: "המשפט ראוי למלך במה שהוא מלך, כדכתיב 'מלך במשפט יעמיד ארץ'".

2 ברכות פתח ↗

וְאָמַר רַבָּה בַּר חִינָּנָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ אָדָם מִתְפַּלֵּל ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״, ״מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״, חוּץ מֵעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״, וְ״הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט״.

1 המלך הקדוש – לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם:

2 המלך המשפט – כמו מלך המשפט. כמו נושאי הארון הברית יהושע ג׳:י״ד כמו ארון הברית. וכן המסגרות המכונות מלכים ב ט״ז:י״ז שהוא כמו מסגרות המכונות. וכן העמק הפגרים ירמיהו ל״א:מ׳ כמו עמק הפגרים:

« רש"י על ברכות י״ב ע״ב:א׳ רש"י על ברכות י״ב ע״ב:ה׳ »